החובה העיקרית המוטלת על פי החוק העברי על האב כלפי בניו עד הגיעם לגיל 18 היא לפרנסם. החובה לדאוג לצרכיהם ההכרחיים של הילדים איננה תלויה ביכולתו הכלכלית של האב - חובתו לפרנס את ילדיו קודמת לזכותו לפרנס את עצמו. חובה זו מתבטאת בחובה לשלם דמי מזונות ילדים בעת גירושין של בני זוג ללא תלות במצבו הכלכלי.
צורכיהם של הילדים מתחלקים לצרכים הכרחיים ולצרכים מדין צדקה.
צרכים הכרחיים
צרכים הכרחיים מוגדרים בתור צרכים החיוניים לקיומם של הילדים. צרכים אלו כוללים את הצרכים הבאים:
- מזון
- הלבשה
- הנעלה
- מדור (מקום מגורים ואחזקתו)
- חינוך
- צרכים בריאותיים דחופים
- טיפול בילדים קטנים
- גן ילדים רגיל (שאינו מעון יום)
צרכים מדין צדקה
צרכים מדין צדקה מוגדרים בתור צרכים עודפים שאינם חיוניים לקיום הילדים. צרכים אלו כוללים הוצאות רבות, ובינהן:
- חוגים
- בילויים
- מתנות
- טיולים
- מעון יום
חובת תשלום דמי מזונות ילדים
האב חייב בתשלום צרכים הכרחיים של ילדיו בכל מקרה, ללא תלות במצבו הכלכלי. גם אם האב נכה, חי על קצבה, ואין לו כל הכנסה, הוא עדיין מחוייב בתשלומם. כלומר, תשלומי דמי מזונות ילדים יעשו לפי צורכי הילדים ולא לפי עושרו של האב. הצרכים ההכרחיים של הילדים מוגדרים כאחריותו של האב בלבד, ואין האם אחראית להם מבחינה כספית.
בנוגע לצרכים מדין צדקה, האב ישלמם רק במידה וידו משגת לשלמם, ואם הוכח כי הילדים היו רגילים לרמת חיים זו לפני פרידת ההורים. צרכים מדין צדקה יחולו מבחינה כספית על האב ועל האם ביחד, אלא אם האם לא יכולה לשאת בהם.
משמעות גיל הילדים בקביעת גובה מזונות
על פי הדין העברי, מחולקים הילדים לשלוש קבוצות:
- "קטני קטנים" (עד גיל 6) - חובת האב לפרנס ילדים בגיל זה היא מוחלטת, גם אם אין לו כל הכנסה.
- גילאים 6-15 - האב ממשיך להיות אחראי יחיד לצרכים ההכרחיים, אך לגבי הצרכים מדין צדקה, נדרשת השתתפות שווה (בדרך כלל) של האישה במזונות הילדים.
- גילאים 15-18 - מאחר ובגילאים אלו יכול (תאורטית) הילד לעבוד, אז כל הוצאותיו הם מבחינת דין צדקה, ולכן יפלו על האב והאם בחלקים לפי יחס הכנסותיהם.
בתקופת שירות החובה הצבאי, חייב האב על פי הפסיקה (לא על פי הדין העברי) להמשיך לשלם שליש מן המזונות שהיו משולמים עד אותו מועד.
גובה דמי המזונות
גובה התשלום הבסיסי עבור ילד עומד כיום על כ-1200 ש"ח. אם יש יותר מאשר ילד אחד, לא יהיה הסכום מכפלה של 1200 ש"ח כפול מספר הילדים, אלא פחות מכך.
תשלומי מזונות ילדים צמודים למדד המחירים לצרכן.
מדור (מגורים)
האב מחוייב לספק מגורים (קורת גג) לילדיו באותה רמת חיים לה היו רגילים לפי הגירושין. אין האב חייב להעמיד לרשותם קורת גג בבעלות האם, אלא להשתתף בשכר דירה. במידה והאם גרה בדירה שכורה יהיה בדרך כלל התשלום 30% משכר הדירה לילד אחד, 40% לשני ילדים, ו-50% לשלושה ילדים או יותר. לא אחת נפסק כי אין מוטלת חובה על האב לספק חדש לכל ילד, כלומר שדירה בת שלושה חדרים יכול לספק מדור לאם ושני ילדים.
סיבות לאי תשלום דמי מזונות
במידה ובית המשפט הגדיר את הילד שאת מזונותיו על האב לשלם בתור בן מרדן, יכול בית המשפט לצמצם או לבטל כליל את דמי מזונות הילדים המשולמים על ידי האב עבור ילדו.
משמורת משותפת ללא מזונות
במקרים בהם נקבעת משמורת משותפת, הילדים שוהים חצי מן הזמן אצל האם וחצי מן הזמן אצל האב. במצב זה העלות הכלכלית של גידול הילדים מתחלקת גם היא בין ההורים. מגמת הפסיקה לאורך שנים רבות הייתה שלא לשנות את גובה חיוב מזונות האב, ואם כן, בשיעור של עד כ-25% בלבד.
לאחרונה, ניתן פסק דין תקדימי בעניין זה (תמ"ש 16785-09-12 ל.ר ואח' נ' ד.ר) בו נקבע כי כאשר בני הזוג משתכרים משכורת דומה, או שהאם מרוויחה יותר מהאב, ושני בני הזוג נושאים במשמורת משותפת (חלוקת ימים ומשאבים שווה), אין מקום לחייב את האב בדמי מזונות ילדים. זוהי החלטה היוצרת מצב חדש של משמורת משותפת ללא מזונות.
הערעור על ההחלטה בתמ"ש 16785-09-12 בערכאה ראשונה הוביל לערעור נוסף, אשר הגיע לפתחו של בית המשפט העליון. בית המשפט דן בערעור בהרכב מורחב של 7 שופטים, ובפסק דין תקדימי נקבעה הלכת 919. בפסק הדין קבעו השופטים פה אחד על שינוי ההלכה הנהוגה עד כה, אשר הושפעה מהדין העברי, ופסקו כי בהתאם לעקרון השוויון בין המינים, ובהתקיים התנאים המשפטיים למשמורת משותפת, אין מקום להעברת כספי מזונות מהאב לאם מעבר לחובה שכל צד יישא בהוצאות הקטינים בזמני השהות שלו.
