בנוסף לתשלום המזונות הרגיל, לבית המשפט יש סמכות להורות להורה שאינו משמורן לשלם סכומים נוספים עבור הוצאות הילדים, כמו למשל הוצאות רפואיות בגין טיפול מחוץ למסגרת קופת החולים. במרבית המקרים, בית המשפט ידרוש משני ההורים להשתתף שווה בשווה בהוצאות הרפואיות החריגות.
ההגדרה של הוצאות רפואיות היא רחבת היקף ועשויה לכלול:
מזונות לילדים – מהם?
לאחר שההורים נפרדים, למעט במקרים שבהם להורים יש משמורת פיזית משותפת, הילדים גרים בדרך כלל עם אחד ההורים, ההורה המשמורן. מזונות לילדים הם סכום הכסף שמשלם ההורה שאינו משמורן להורה המשמורן. סכום זה נועד לסייע לכיסוי הצרכים הבסיסיים של הילדים. המזונות לילדים הם לרוב חלק מצו בית המשפט, גם אם צו זה מבוסס על הסכם בין ההורים.
הסדרי המשמורת – האם הם משפיעים על חובת המזונות לילדים?
המשמורת הפיזית של ההורים על ילדיהם, וזמני הביקורים, יכולים להשפיע באופן משמעותי על חובת תשלום המזונות לילדים.
למשל, בית המשפט יכול לקחת בחשבון את מספר הפעמים בשבוע שבהם הילדים לנים עם ההורה במסגרת המשמורת או זמן ההורות, שקבע בית המשפט. אחרי הכול, הורה שילדיו שוהים בביתו בקביעות מספר פעמים בחודש, נושא בהוצאות כספיות נוספות כמו רכישת מצרכי מזון לילדים או השכרת דירה גדולה יותר, שבה יהיו חדרי שינה גם לילדים. הוצאות אלה עשויות להילקח בחשבון בעת חישוב דמי המזונות לילדים.
הוצאות חריגות בגין צרכים רפואיים ואחרים של הילדים, בהסכם הגירושין
הסכמי גירושין יכולים לכלול סעיף הנוגע להוצאות חריגות. אבל זה עדיין לא מבטיח שבהמשך הדרך לא יתעוררו מחלוקות בעניין זה בין ההורים הגרושים.
לדוגמה, בדיון שהתקיים בבית המשפט התברר שהסכם הגירושין בין שני ההורים קבע שהם יתחלקו בהוצאות החריגות, שווה בשווה. לטענת האב, גרושתו מקבלת החלטות בגין הוצאות חינוך ובריאות חריגות מבלי להתייעץ עמו. לאור זאת, בית המשפט קבע שעל האב לשלם מחצית מההוצאות הללו, ולא משנה מה גובה הסכום. עם זאת, בית המשפט הדגיש שההחלטות לגבי הילדים צריכות להתקבל במשותף על ידי שני ההורים. המשמעות היא, שאם מדובר בהוצאה כספית גדולה, האם צריכה להראות לאב שאכן מדובר בהוצאה הכרחית ולתת לו הזדמנות להביא הצעת מחיר חליפית תוך מספר ימים.
השאלה היא מתי הוצאה רפואית חריגה, אכן נחוצה? כאשר מדובר בהחלטה רפואית, על פניו נראה שיש הצדקה להוצאה החריגה, ולדרישה שההורה שאינו משמורן ישתתף בהוצאה זו. אבל, לא תמיד ההורים מסכימים להחלטה הרפואית, וכל אחד מהם יכול למצוא צידוקים רפואיים בעד ונגד הטיפול המדובר.
כמו בכול מקרה שבו ההורים לא יכולים להכריע ולא מצליחים להגיע להסכמה, בית המשפט ייאלץ לדון במקרה ולפסוק. בית המשפט יעשה זאת לאחר שישמע חוות דעת רפואית שתקבע אם אכן מדובר בהוצאה רפואית נחוצה. והיה והתשובה תהיה חיובית, יקבע בית המשפט שההורים צריכים להתחלק בהוצאה הרפואית שווה בשווה.
לדוגמה, מקרה שבו האם ביקשה מהאב להשתתף בתשלומים עבור שיעורי שחיה לילד, עקב צרכים רפואיים. האב טען שמדובר בצרכים נפשיים ולא רפואיים, ולכן הוא לא חייב להשתתף בהם. בסופו של דבר, בית המשפט קבע שכאשר חוות דעת רפואית, מקצועית תומכת בסיפוק הצרכים הרפואיים הנפשיים של הילד, האב חייב להשתתף בתשלום.
לפי פסק הדין, ההגדרה של צרכים רפואיים אמנם לא מוגבלת לתרופות ולטיפולים פיזיים בלבד, אבל לגבי חובת התשלום, לא מדובר בחיוב אוטומטי אלא על בסיס אבחון וחוות דעת של מומחה.
שינוי צו מזונות קיים
באופן כללי, בית המשפט לא ישנו צו מזונות קיים, אלא אם כן ההורה המבקש יכול להוכיח שמאז שהוצא הצו הקיים, חל שינוי משמעותי בנסיבות. כלל זה מסייע לבתי המשפט להימנע מדיון בבקשות חוזרות ונשנות לשינויים בצווי מזונות לילדים. הנה דוגמאות לנסיבות המצדיקות שינוי בצו המזונות:
