במקרים מסויימים יכול בית משפט להוציא כנגד אדם צו הגנה, במסגרתו ניתן להטיל עליו מגבלות מסויימות.
בית המשפט יכול לדרוש מן הצד האלים ערבות לכך שיקיים את הצו, וכי ישמור על התנהגות טובה. ניתן להאריך את תוקפה של ערבות זו עד תקופה של שנה מתום תוקפו של הצו (כלומר - הערבות ממשיכה להתקיים גם כאשר הצו פג).
צו הגנה הוא כלי קיצוני, מאחר ולשם הגנה על בן זוג, יש להשאיר את בן הזוג השני חסר קורת גג. עובדה זו גורמת לכך שפעמים רבות נעשה שימוש לא נאות בצו זה כדי להשיג הישגים במסגרת מאבק גירושין.
צווי הגנה ניתנים מתוקף חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א (1991).
כמה מן המקרים המאפשרים הוצאת צו הגנה הם:
במקרים של אלימות שאיננה פיזית (אלימות נפשית / אלימות מילולית), ינתן צו הגנה בדרך כלל רק לאחר שהצד כנגדו הוצא הצו הוזהר לפני כן, והוא לא שעה להזהרות.
המגבלות עליהן יכול להחליט בית המשפט בעת מתן צו הגנה הן:
צו הגנה ניתן לתקופה של עד שלושה חודשים, שבסיומה מתקיים דיון כדי לבחון האם יש להמשיך את תוקף הצו או לא.
ניתן להאריך את צו ההגנה בכל פעם בשלושה חודשים, עד תקופה מירבית של שנה, אך כל תקופה של מעל שישה חודשים דורשת "נימוקים מיוחדים" אותם בית המשפט צריך לנמק בהחלטתו.
על הוצאת הצו להעשות בסמוך להגשת הבקשה למתן הצו. אם עבר זמן בין הארוע לבין הבקשה להוציא את צו ההגנה, גדלים הסיכויים כי בית המשפט ידחה את בקשת הצו.