רגע לפני שמחליטים על פרידה בין בני זוג, זוגות רבים מבצעים עוד ניסיון אחד לשקם את נישואיהם. אחד מהאמצעים שעומדים לרשות בני הזוג הוא הגשת בקשה לשלום בית, או במילים אחרות: להשיג באמצעות בית המשפט סיכום שבו שני בני הזוג מאחדים כוחות כדי לנסות ולהחזיר עטרה ליושנה, לנסות להשיב את חיי הנישואין למסלולם.
ככלל, כמעט בכל המקרים שני הצדדים לא ישמחו לבצע את הליך הגירושין המתיש והכואב, וישתכנעו בשלב מסוים כי עליהם לנסות לשפר את היחסים במקום זאת. ייעוץ זוגי, גישור וכדומה הם כלים מאוד רו?וחים, וכך גם שלום בית - מושג שקשור קשר עמוק אל ההלכה היהודית, ודורש משני הצדדים הרבה אורך רוח והרבה מאוד השקעה. לעיתים בית דין רבני ידרוש מבני הזוג לנסות להשיג שלום בית לפני שהוא יאשר את פרידתם.
שלום בית והיהדות
היהדות רואה את הנישואין כקשר בין שתי נפשות תאומות, אשר מתאחדות במוסד המקודש והחשוב. לכן, גם מבחינת חכמי התורה שגיבשו את החוקים עליהם מתבססת ההלכה היהודית, יש לעשות הכל כדי לשמור על התא הזה חי וקיים. שלום בית הוא דרך מקובלת לעשות זאת.
המושג שלום בית אינו מתייחס, במקורו, אך ורק ליחסים בין שני בני הזוג, אלא ליחסים בין כל החברים בתא המשפחתי. הוא נקשר לרוגע, לביטחון, לכיף ולהרמוניה בין בני הבית ויצירת מסגרת נעימה ומהנה כמה שניתן. עם השנים, המושג הזה הפך זוגי יותר ופחות משפחתי, וכיום הוא חלק מקובץ החוקים, הפעולות והעקרונות של בית הדין הרבני - צעד שנקשר כמעט באופן אוטומטי להליכי גירושין.
בין תביעה להסכם שלום בית
בהקשר של שלום בית, ישנם שני מונחים עיקריים: הסכם שלום בית ותביעת שלום בית. הראשון מוגש על ידי שני הצדדים, אשר מחליטים לנסות יחדיו לשקם את נישואיהם. הם אמנם יכולים לעשות זאת לבד, ללא התערבות גורם חיצוני, אך לעיתים - בעיקר בשל המתחים והכעסים שנוצרו, יתקשו לגבש הסכמה ביניהם. פנייה לבית הדין תאפשר זאת.
כאשר אחד הצדדים אינו מעוניין בהסכם שכזה אך הצד השני בהחלט רוצה בכך, הוא יכול להגיש תביעת שלום בית במסגרתה הוא למעשה מבקש מבית הדין: נסה לסייע לנו ליצור הסכמה שתאפשר לנו לשוב יחד הביתה ולנסות, לפחות עוד פעם אחת, להחזיק את התא המשותף חי וקיים - גם אם אחד הצדדים לא רוצה בכך.
בית הדין הרבני הוא היחיד בישראל המוסמך לעסוק בענייני שלום בית. אמנם בכל שלב של המשפט, יכול גם בית הדין לענייני משפחה להציע לבני הזוג פשרה בדמות הסכם שכזה, אך גם אם יסכימו לכך - העניין עצמו יידון בבית הדין הרבני.
שלום בית הוא עניין יותר אישי ממשפטי
אמנם זהו מושג אשר שגור בפיהם של דיינים רבים בבית הדין הרבני, אך חשוב להבין שמדובר בראש ובראשונה בעניין אישי ורגשי, הרבה לפני שמדובר בעניין משפטי מהותי. כאשר בית הדין מחליט לנסות ולגבש הסכם שלום בית, אין הוא יכול לכפות אותו על מי מהצדדים. כאן, כמו בהסכם גירושין, כל שניתן לעשות הוא להורות לצדדים לקיים את ההסכם, ולהפעיל סעדים במקרה שאחד הצדדים מסרב לעשות זאת. לכן, עצם כינון שלום הבית תלוי אך ורק בשני הצדדים וברצון הטוב שלהם.
מצד שני, במקרה שבו אחד הצדדים מסרב לקיים שלום בית, ההליך המשפטי פשוט יתקדם הלאה, אל הגירושין בפועל. זו למעשה יכולה להיות הוכחה ניצחת של הצד השני, לכך שאי אפשר לקיים את הנישואין וכי יש עילה למתן גט. יותר מזה: במקרים רבים ינסה אחד הצדדים להשתמש בבקשה לשלום בית לצורך האינטרסים האישיים שלו ולהאצת ההליך.
ובכל זאת, ישנה כאן משמעות גם מבחינה משפטית: הבקשה לשלום בית והשגת הסכמה בין הצדדים, משמעה ששניהם מפסיקים נכון לעכשיו את כל ההליכים המשפטיים הקשורים לגירושין. כל ניסיון לקידום התהליך ייאסר וייחשב כהפרת ההסכם, מתוך התפיסה כי שלום הבית יושג רק כאשר מתקיימת 'שביתת נשק' מלאה בין בני הזוג.
אם אתם החלטתם לחזור בכם ולנסות שוב, הנכם מוזמנים למצוא לכם רב לשלום בית למען הגישור הנכון לפני הצעד האחרון.
