לצד בתי משפט השלו, המחוזי והעליון, פועלת בישראל סמכות משפטית נוספת – בית דין רבני. לציבור הדתי והחרדי בארץ קיים צורך בסמכות משפטית אשר מוכרת על פי החוק הישראלי אבל פועלת בהתאם לחוקי ההלכה.
בית הדין הרבני משמש מענה עבור הציבור הדתי והחרדי במספר תחומים:
- גיור
- הכרה באבהות
- מינוי אפוטרופוסים
- צוואות וירושות
- הצהרת דתיות ועניינים נוספים הקשורים בדת
מעבר לסמכויות אלו, מתפקד בית הדין הרבני גם ככתובת דרכה חייב לעבור כל תושב או אזרח יהודי שברצונו להינשא או להתגרש. על פי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953, בית הדין הרבני הוא הסמכות המשפטית הבלעדית למתן תוקף חוקי לנישואין או גירושין. גם אם זוג אזרחים או תושבים יהודים נישאו בטקס נישואין אזרחי, אם ברצונם להתגרש יהיה עליהם לעשות זאת דרך בית הדין הרבני.
עוד סמכויות על פי חוק של בית הדין הרבני עוסקות בכל הקשור לתביעת הגירושין - מזונות, משמורת על הילדים, חלוקת רכוש – כל ההסכמות אליהן יש להגיע על מנת להוציא לפועל את הגירושין בצורה חוקית ומסודרת.
בנושאים אלו משמש בית הדין הרבני סמכות מקבילה לבית המשפט לענייני משפחה, כלומר – הדיון יכול להתקיים בכל אחת מהערכאות, מה שמוביל למצב של 'מרוץ סמכויות' – כל אחד מבני הזוג ינסה להקדים את השני ולהגיש את תביעתו לערכאה המשפטית בה הוא מעוניין. המקום אליו תוגש התביעה הראשונה – בו יתנהל הדיון כולו.
רשימת בתי דין רבניים בישראל
מבנה בית הדין הרבני
בית דין רבני פוסק בעניינים המובאים בפניו בדרך כלל בהרכב של שלושה דיינים, אך במקרים מסוימים גם על ידי דיין אחד בלבד. על פי חוק הדיינים, דייני בתי הדין הרבניים ממונים באופן רשמי על ידי ועדה ממשלתית ולאחר שהוסמכו על ידי מועצת הרבנות הראשית.
זאת בניגוד לבתי דין אחרים של המגזר הדתי והחרדי, כמו למשל בית דין לממונות אשר הפוסקים בתחומו פועלים בהתנדבות ומתפקדים בעצם כמעין בוררים, מה שאומר שפסיקתם מצריכה את הסכמת שני הצדדים. לבית הדין הרבני סמכויות מקיפות הרבה יותר, בהן גם היכולת לכפות גט אם אחד הצדדים אינו מעוניין ואם בית הדין מוצא זאת לנכון.
כיצד מתנהלת תביעת גירושין בבית הדין הרבני?
פתיחת תיק גירושין בבית הדין הרבני יכולה להיעשות במספר אופנים:
- אם ישנה הסכמה לגבי הגירושין, יכולים בני הזוג לנסח הסכם גירושין ולהגיש אותו אל בית הדין הרבני. כדאי לנסח את ההסכם יחד עם עורך דין כיוון שדייני בית הדין הרבני מחמירים מאוד בבדיקת כל פרטיו ובבחינת ההסכמה בין בני הזוג לגבי הגירושין והעילה לבקשתם.
- אם אחד מבני הזוג רוצה לבקש גט מהצד השני ללא הסכמתו, עליו להגיש תביעת גירושין, שוב – בעזרת עורך דין – הגשת תביעה ללא המסמכים, הסיבות והטיעונים הנכונים עלולה לגרור את דחיית הבקשה על ידי בית הדין וליצור סחבת ארוכה מאוד ולא נעימה.
כל פתיחת תיק מותנית כמובן בתשלום אגרות והצגת מסמכים שיאמתו את עילת הגירושין. נושא העילה הוא נושא חשוב ביותר שיש להקדיש לו מחשבה מרובה, כיוון שבית הדין הרבני מאשר גט, ועשוי אף לכפות את ביצועו, רק עבור מספר עילות מסוימות כמו עקרות, מניעה של יחסי אישות, בגידה ועוד. עילות הגירושין הקבילות עבור הגבר לא זהות לעילות הגירושין הקבילות עבור האישה.
אם מעוניין אחד מבני הזוג לרכז את כל ענייני הגירושין בדיון תחת בית דין רבני, עליו להגיש תביעת גירושין והכרוך בגירושין, ואם לא הוגשה תביעה קודמת לבית המשפט לענייני משפחה, ייערך הדיון בנושא הילדים, המזונות, הרכוש וכיו"ב בבית הדין הרבני.
