גירושין בישראל

תביעת אבהות

תוכן [ הסתר ]

במקרים בהם נולד ילד, אך הגבר לגביו נטען כי הוא אבי הילד אינו מכיר בילד, יכולה האישה לדרוש לחייבו להכיר בבנו על ידי הגשת תביעת אבהות. גם גבר יכול להגיש תביעת אבהות כאשר האם איננה מוכנה להכיר בו בתור אבי הילד.

משמעות האבהות

לנושא האבהות משמעות רבה במספר נושאים:

  • מזונות ילדים - אם גבר הוגדרת בתור אביו של ילד, הוא מחוייב במזונותיו - כלומר חייב לשלם דמי מזונות ילדים.
  • משמורת - כאשר גבר מוגדר בתור אביו של ילד, הוא יכול לדרוש חזקה על הילד (משמורת), אך בדרך כלל יטו בתי הדין ובתי המשפט לתת חזקה לאמו של הילד.
  • הסדרי ראיה - גם אם גבר לא קיבל חזקה על הילד, הוא רשאי לדרוש הסדרי ראייה שיאפשרו לולשמור על קשר עם הילד.
  • מעמד הילד - במידה וילד נולד מחוץ לנישואין, הוא יכול להיות מוגדר בתור "שתוקי" או אף בתור "ממזר".

ילד של אישה רווקה

בדין העברי קיימת משמעות רבה לשאלה האם ידוע מיהו אביו של הילד. קיימות מספר אפשרויות:

  • לא ידוע מי האבא - במקרה כזה יוגדר הילד בתור "שתוקי", כלומר שיש ספק בכשרותו של אביו, מאחר והאב עלול להיות ממזר או פסול חיתון.
  • יש ספק ידוע מי האבא - אם קיימים מספר גברים שיתכן כי הם האבא של הילד, אך כולם כשרים (אינם ממזרים או פסולי חיתון), אז הילד יוגדר בתור ילד כשר - גם אם האבות הפוטנציאליים יסרבו לעבור בדיקת אבהות.
  • ידוע מי האבא - אם האב מוגדר בתור כשר (אינו ממזר ואינו פסול חיתון), אז הילד יוגדר גם הוא ככשר.

ילד של אישה נשואה

כאשר אישה יהודיה נשואה כדת משה וישראל לבעל יהודי, קיימת משמעות רבה לשאלה האם ידוע מיהו אביו של הילד. קיימות שלוש אפשרויות:

  • הבעל הוא האבא - במקרה כזה אין בעיה, והילד מוגדר על פי הדת ככשר.
  • יש ספק מי האבא - במקרים בהם יש ספק לגבי זהות האבא של הילד, לא יחייב בית המשפט את הצדדים לעבור בדיקת רקמות כדי לקבוע אבהות, מאחר ובדיקה כזו עלולה ליצור לילד הגדרת "ממזר", מה שעלול לפגוע בעקרון "טובת הילד".
  • האבא הוא גבר אחר - במקרה כזה יוגדר הילד בתור "ממזר".

בדיקת רקמות (בדיקת סיווג רקמות)

הדרך המקובלת כדי להוכיח אם הגבר הוא באמת אבי הילד היא על-ידי ביצוע בדיקת רקמות (בדיקת סיווג רקמות). בבדיקה זו נבדק המטען הגנטי של האב מול המטען הגנטי של הילד, וניתן לקבוע ברמת סבירות גבוהה ביותר אם הגבר הוא באמת אבי הילד או לא. בדיקה זו מוכרת יותר בשם בדיקת אבהות.

בעבר בוצעה בדיקת רקמות על ידי בדיקת דם של הגבר ושל הילד, בדיקה שהייתה פולשנית, ולכן לא ניתן היה לחייב את הגבר לעבור אותה. כיום ניתן לבצע את בדיקת הרקמות באמצעות דגימת רוק או שיער, כלומר באמצעות בדיקה שאיננה פולשנית, ולכן בית הדין או בית המשפט רשאים לחייב את הגבר לעבור אותה.

על פי חוק מידע גנטי התשס"א-2000, נקבע כי בדיקות רקמות להוכחת הורות תבוצע רק על פי צו של בית משפט לענייני משפחה.

סירוב לבצע בדיקת אבהות

ישנם מקרים בהם הגבר מתבקש לבצע בדיקת רקמות כדי לקבוע אם הוא אבי הילד, אך מסרב לבצעה. במקרים אלו מוסמכים ורשאים בתי המשפט ובתי הדין לראות בסירוב ראייה כנגדו, ולהוציא פסק דין אשר מצהיר שהוא האב, אלא אם הגבר ינמק את סירובו לבדיקת הרקמות בנימוק סביר או שיוכיח כי בתקופה הנדונה קיימה האישה יחסי מין עם גברים נוספים, וקיים ספק סביר כי הוא האב.