יותר ויותר זוגות בישראל בוחרים לרכז את חייהם המשותפים סביב נושא ההורות לילדים, ולא סביב קשר נישואין רשמי. במקרים כאלה בני הזוג חיים יחדיו כזוג לכל דבר, אך ללא הסדרת הקשר בינהם בצורה של נישואין "כדת משה וישראל".
בשנת 1992 נחקק חוק משפחות חד-הוריות, התשנ"ב, אשר נותן הכרה רשמית במבנה משפחתי מסוג זה.
מהו הסכם הורות?
במקרים בהם שני אנשים שאינם בני זוג מעוניינים להביא יחדיו ילד אל העולם, ללא מיסוד הקשר בינהם מעבר לדאגתם המשותפת לילד, ניתן לחתום על הסכם הורות שיסדיר את אחריותם לילדם המשותף.
הסכם הורות נחתם בדרך כלל לפני שהאישה נכנסת להריון, כך שבעת הכניסה להריון היחסים העתידיים בין שני ההורים מוסדרים כבר.
מה כולל הסכם הורות?
הסכם הורות מסדיר את אחריות ההורים למספר צדדים של גידול הילד. הנה מספר דוגמאות:
- שם הילד - שמו של הילד, ושם משפחתו. על-פי החוק, ילד שהוריו אינם נשואים מקבל אוטומטית את שם משפחתה של אימו. על-פי חוק השמות, תשט"ו (1956), אם מעוניינים כי הילד ישא את שם אביו, אל האב להסכים לכך במסגרת ההסכם.
- משמורת - במסגרת הסכם הורות קובעים מי יקבל משמורת על הילד, כלומר שאצלו הילד יתגורר.
- הסדרי ראיה - על מנת להסדיר את זכויותיו של ההורה שלא קיבל משמורת על הילד, מוגדרות במסגרת הסכם הורות הסדרי ראיה עבור ההורה שלא קיבל משמורת.
- מזונות - במסגרת הסכם הורות מבטיח האב תשלום דמי מזונות ילדים עבור בנו. תשלומים אלו נועדו לכסות את כל או חלק מהוצאותיו של הילד, החל במזון ולבוש, דרך בריאות וחינוך וכלה בהעשרה ובידור.
אישור הסכם
כל עוד לא אושר הסכם הורות על-ידי בית משפט לענייני משפחה, אין לו תוקף משפטי מחייב. לאחר אישור ההסכם על ידי בית המשפט, הוא נושא תוקף מחייב של פסק דין.
שינוי הסכם הורות
במידה וחלו שינויים מהותיים במצבו של הילד (מחלה קשה, בעיות למידה וכו'), יכולה האם לדרוש את שינוי דמי המזונות שנקבעו בהסכם. גם האב יכול לבקש הקטנת מזונות במידה ומצבו הכלכלי השתנה משמעותית. גם הילד עצמו יכול לתבוע מזונות ישירות מאביו, גם אם הדבר נוגד את הסכם ההורות.
