פסיקת בית משפט או בית דין המחייבת גבר לשלם מזונות ילדים או מזונות אישה, איננה "כסף בכיס" לצערנו. אמנם גברים רבים יעמדו במחויבותם זו, אך אחרים יערימו קשיים רבים בטרם ישלמו את חובם - ולעיתים יגררו רגליים במשך חודשים או שנים. גרירת רגליים כזו עשויה כמובן להסב נזק לאישה ולילדים - נזק כלכלי שיש בו כדי לפגוע קשות ברמת החיים לה הורגלו.
מאחר ועניין תשלום דמי המזונות קשור הן בזכויות הילד והן בזכויותיו של חייב (במקרה זה מדובר באישה ובילדים) אשר עגונות בחוקים ברורים וקפדניים, הרשויות מנסות לתמוך במשפחה ומאפשרות, במקרים בהם דמי המזונות אינם משולמים, לפעול בכמה ערוצים ייעודיים כדי לגבות את החובות. הפנייה לאותם ערוצים תשרת שתי מטרות. היא תאפשר לאישה ולילדים להתקיים, לפחות באופן זמני, למרות שאינם זוכים לדמי המזונות להם הם ראויים (על פי פסק דין שהוצא על ידי אחד מבתי הדין המוסמכים לכך) ותספק לאישה ולילדים - באמצעות אמם - לתבוע את הכסף ישירות מהאב.
כאשר בידיה של אישה קיים פסק דין המורה לאדם מסוים, יהא זה בעלה או הגרוש שלה, לשלם לה מזונות ילדים או מזונות אישה, הצד השני מחויב לכך על פי חוק. אם לא יעשה כן, הוא מוגדר על פי חוק מוגדר כחייב לכל דבר ועניין אך חשוב מזה - אדם שמפר את הוראת בית המשפט, אשר עלול בעקבות כך להסתבך בפלילים. ועדיין, כאמור, ישנם מקרים בהם הבעל מסרב בעקשנות לשלם את דמי המזונות שנפסקו. במקרה כזה, וכדי שהאישה לא תיוותר ללא כל תשלום, היא יכולה לפנות אל המוסד לביטוח לאומי, וזה ישלם לה סכום קבוע, כנגד אותם מזונות.
חשוב להדגיש כמה דברים בהקשר זה: ראשית, דמי המזונות שיספק המוסד לביטוח לאומי יהיו לרוב נמוכים מאלו שפסק בית המשפט (עד 2,716 ₪ לכל היותר מידי חודש). שנית, אישה תזכה לתשלומים אלו רק במקרה בו תעמוד במספר קריטריונים שמציב המוסד. שלישית, וזהו הצד החיובי של העניין - האישה לא תצטרך להתעסק מאותו רגע בגביית התשלומים הללו מהבעל (אם כי יש לזכור שמדובר רק בסך התשלומים שמעביר לה המוסד לביטוח לאומי).
מאותו רגע בו האישה פונה לביטוח הלאומי וזוכה לתשלום קבוע ממנו, החוב הופך להיות חוב כלפי המוסד לביטוח לאומי, שיטפל בו ויעשה זאת דרך לשכת ההוצאה לפועל. חשוב לציין כאן כי ברירה זו נחשבת הרעה ביותר מבחינת המשלם, משום שחובות אשר נצברים כלפי הביטוח הלאומי גוררים אחריהם ריבית והצמדה ועלולים לתפוח למימדים גדולים ביותר, שיפגעו בו כלכלית בצורה קשה.
עם קבלת פסק דין המזכה את האישה במזונות, ולאחר שהבעל נמנע מלשלם את חובו, היא יכולה לפנות אל לשכת הוצאה לפועל. אי תשלום דמי מזונות כמוהו כצבירת חוב לכל דבר ועניין וההליך נגד הבעל הסרבן יתנהל ככל מקרה של גביית חובות מחייבים דרך לשכת ההוצל"פ, מה שמקנה לאישה כוח רב יותר בדרישתה לתשלום המזונות.
ההוצאה לפועל יכולה להשתמש במגוון של סעדים זמניים על מנת לגבות את חובות החייב, עד עיקול רכוש, הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ ובמקרים החמורים ביותר - גם שליחתו לתקופת מאסר בפועל. במסגרת ההליך, כאשר הבעל יחליט כי הוא משתף פעולה עם אנשי ההוצאה לפועל, יוחלט לעיתים על הסדר חוב - מצב בו מוסכם בין הצדדים על סכום מסוים שיעביר החייב לזוכה (האישה) מידי חודש, כדי לכסות את חובו.
בשנת 2009 הושק מסלול חדש בלשכות ההוצאה לפועל - מסלול מזורז לגביית חובות. מדובר במסלול שמתאים רק למי שהחובות כלפיו מגיעים ל-10,000 ₪, ובמקרה כזה, הטיפול כולו יהיה בידי אנשי ההוצאה לפועל. כך, אותו אדם שפונה אל לשכת ההוצאה לפועל יודע בוודאות שהנושא שלו יטופל בידי ידיים מקצועיות, מבלי שהוא יצטרך 'ללכלך את ידיו' בעצמו. כל התהליך מהפנייה אל החייב ועד לתשלום, יעשה בלשכה עצמה, כך שהוא יחסוך זמן לכל הצדדים. אחד המקרים הקלאסיים בהם מומלץ להשתמש במסלול זה, הוא מקרה של חוב בדמי מזונות.
במקרים מסוימים, אדם שנפסקו לחובתו דמי מזונות, יהיה בעיצומו של הליך פשיטת רגל - מה שאומר, לתפיסתו של כל אדם מן השורה, כי החייב לא יוכל לשלם לאישה את דמי המזונות הללו בשום צורה שהיא. וזו טעות.
כידוע, הליך פשיטת רגל בא למעשה 'לנקות' את חובותיו של פושט הרגל ולאפשר לו להתחיל דרך חדשה, ללא כל חובה לאיש. אך אין זה אומר שהחובות כולם נמחקים לחלוטין ואובדים לנצח. בית המשפט, בהיותו זה אשר דן במקרים כאלו, יוצר מעין סדר עדיפויות בו הוא מחליט אילו זוכים (האנשים להם החייב נדרש להחזיר כסף) יקבלו ראשונים את כספם. לרוב, אם מדובר בעניינים משפחתיים מסוג זה, האישה והילדים הם שיזכו לכסף לפני כל החייבים האחרים.
לכן, אם אדם אשר נמצא בעיצומו של הליך פשיטת רגל צבר חוב גם בגין אי תשלום דמי מזונות, יש לכלול זאת בתיק עצמו. יש ליידע את בית המשפט בדבר החוב הנוסף שצבר פושט הרגל, כך שהתמונה המלאה תופיע מולו. לאחר מכן, יוכל בית המשפט להחליט כיצד יחזיר הפושט חלק מחובותיו (על ידי עיקול נכסים, פריסת חובות וכדומה), כך שגם תשלום דמי המזונות ייכלל בהוראות הללו ואף יזכה לקדימות על פני כל חוב אחר.