דמי מזונות הם האמצעי בעזרתו תומך הבעל במשפחתו בשעת פרידה, כלומר - לאחר גירושין. במסגרת ההליך המשפטי שנעשה בעקבות הבקשה של בני הזוג להתגרש, ייקבעו על ידי בית הדין גובה המזונות, כאשר ישנם שני סוגים עיקריים של מזונות כאלו: מזונות ילדים ומזונות אישה. לרוב יהיה הבעל מחויב בתשלום דמי מזונות, וזאת גם בשל ההשקפה הנגזרת מההלכה היהודית וגם משום שבדרך כלל, המשמורת על הילדים תועבר לאם והיא זו שתישא בהוצאות על גידולם.
כאמור, ישנם שני סוגים עיקריים (ועוד סוג נוסף) של דמי מזונות אותם עשוי בית הדין לדרוש מהן האב לשלם למשפחתו:
גובה דמי המזונות נקבע ברוב המקרים בהתחשב במצבו הכלכלי של ההורה המשלם, כלומר: בהתחשב ברמת השתכרותו, בכמות הנכסים שיש ברשותו, ברמת חייו ועוד. עם זאת, היא תתחשב גם ברמת החיים לה התרגלו הילדים בזמן הנישואין, כדי להבטיח כי זו תישמר למרות הגירושין (שהתרחשו שלא באשמתם ומבלי לשתף אותם בשיקולים למהלך).
עם זאת, בעל מובטל לא יוכל לחמוק מתשלום דמי מזונות. כלומר: עצם העובדה שהוא אינו עובד ואינו זוכה להכנסה קבועה, לא תפטור אותו מהתשלום. כדי להקל על כל הצדדים, נקבע סכום מינימלי אותו הבעל ישלם כדמי מזונות: 1,150 ₪. הסכום הזה (וכל תשלומי המזונות) הוא צמוד מדד ואדם שיימנע מלשלמו, מסתכן בנקיטת צעדים משפטיים נגדו, עד כדי עונש מאסר.
גילאי הילדים משפיעים על גובה המזונות שישלם האב ועל שיעורם. עד לגיל 15, יידרש האב לזון את ילדיו בצורה מלאה - וזה גם במקרה בו האישה מרוויחה יותר ממנו. בין גיל 15 ל-18, שני ההורים יתחלקו שווה בשווה בתשלום דמי המזונות, כאשר מגיל 18 ואילך (ועד שהילד יצא מרשות האם, כמובן), ישלם האב שליש מהסכום ששילם עד אז. אם לא נקבע סכום כזה (כאשר הילדים היו כבר מעל גיל 18 בעת הגירושין, למשל), הוא ישלם שליש מהסכום המינימלי.
מלבד דמי המזונות, על האב לשלם גם את דמי המדור - סכום אשר מיועד לכיסוי הוצאות המחייה בדירה, עבור האם וילדיה: שכר דירה, חשמל, מים וכדומה. כאשר מדובר בילד אחד, האב ישלם שליש מהוצאות אלו; כאשר אלו שני ילדים - 40%; שלושה ילדים ומעלה - 50%.
כאמור, דמי המזונות נקבעים בצורה דינאמית, כלומר - בהשפעת נתונים שונים, כלכליים ברובם. משמעות עניין זה היא שבמקרה בו חל שינוי מסוים במצבם הכלכלי של מי מבני הזוג, יכולה להיות לכך השפעה על גובה המזונות.
כך, אדם אשר פוטר מעבודתו וחייב בדמי מזונות, יכול להגיש בקשה לבית הדין בדרישה להפחית את דמי המזונות ולהקל את הנטל עליו; גם העלאה במשכורת האישה יכולה להוות עילה לכך, אך רק כאשר הילדים אינם קטנים (אז, כאמור, לגובה המשכורת של האישה אין השפעה על גובה דמי המזונות). מצד שני, גם האישה יכולה להגיש בקשה משלה, בטענה כי ילדיה ראויים לדמי מזונות גבוהים יותר. אם הבעל, לדוגמא, זוכה למשכורת גבוהה יותר מזו ששולמה לו במהלך הנישואין, ניתן לראות בעניין זה עילה להעלאת דמי המזונות הקבועים. אגב, האישה יכולה לדרוש גם תשלומים חד פעמיים מהבעל, דרך בית הדין, בגין הוצאות חריגות כמו ניתוחים, טיפולי שיניים ועוד. גם כאן, התפיסה היא כי האב אחראי עדיין על הילדים, כולל על הדאגה לכך שיזכו לטיפול רפואי הולם.
אישה אשר לא זוכה לתשלום דמי המזונות מבעלה, על אף שיש בידה פסק דין שמורה על כך - תוכל לקבל את דמי המזונות מהמוסד לביטוח לאומי, בסכום של עד 2,716 ₪ לכל חודש (עבור אישה עם שני ילדים לפחות). במחשבון המיוחד שנמצא כאן, ניתן לברר מהו גובה התשלום המדויק לו זכאית האישה.