גירושין בישראל

נכסי קריירה ומוניטין

כל אדם שואף להתקדם ולשפר את תנאי עבודתו במהלך חייו. צעד אחר צעד, הוא משפר את המוניטין והתדמית שלו, מתקדם בסולם השכר ומחזק את מעמדו. האם התקדמות שכזו, אשר התרחשה במהלך הנישואין, תיחשב במקרה של גירושין כנכס שיש לחלקו בין שני בני הזוג? מסתבר שכן. עולם המשפט הישראלי אפילו מגדיר זאת בשם: נכסי קריירה ומוניטין.

במחשבה ראשונה, עניין זה נשמע כניסיון של אחד הצדדים 'לחלוב' עוד קצת כסף מהצד השני, כחלק מהמאבק הקשה והמתיש של חלוקת הרכוש לאחר גירושין. הרי איך אפשר להעריך את המוניטין ואת התקדמות הקריירה של אדם בכסף? וגם אם כן - מדוע הוא צריך לחלוק זאת עם אדם נוסף, אפילו אם מדובר בבן הזוג שלו לשעבר?

בעבר, תפיסה זו הייתה השלטת בדיני הגירושין. הדעה הרווחת הייתה שענייני מוניטין, שיפור כושר ההשתכרות של אדם והעלייה בתדמיתו, אינם נכסים ממשיים ואי אפשר לתרגם אותם לכסף. בנוסף, הם פרטיים ולא ניתנים להעברה.

בשנים האחרונות חל שינוי קיצוני בעניין זה בישראל וכיום, נכסי קריירה ומוניטין נחשבים כנכסים לכל דבר ועניין, אותם יש לחלוק בהתאם לעיקרון איזון המשאבים - חלוקה לחצי של הרכוש המשותף שנצבר במהלך הנישואין, למי שנישא לאחר 1.1.1974.

הכנסת נכסי קריירה ומוניטין לחישוב - מה עומד מאחורי העניין?

ניתן להסביר את ההיגיון שמאחורי השינוי, במהות של עיקרון איזון המשאבים: חלוקה של נכסים אשר נצברו על ידי שני בני הזוג במהלך הנישואין. מאחר וגם שדרוג בתדמית של אדם והשיפור בתנאי הקריירה שלו מוגדרים כיום כנכסים, אם אלו התקיימו במהלך הנישואין עצמם, הרי שגם אותם יש לחלק שווה בשווה בין שני הצדדים.

אם בוחנים את הסוגיה מזווית זו, היא הופכת למובנת יותר: הרי עצם העובדה שהאדם התקדם בעולם הקרייריסטי במהלך שנות נישואיו, מעידה על כך שהצד השני איפשר לו לעשות זאת ואף סייע לו בכך.

לדוגמא, אדם התחתן ובמהלך נישואין רכש השכלה אקדמית רחבה שאיפשרה לו להתקבל למשרה בכירה. בכל התקופה בה שימש במשרה הבכירה, הוא עבד שעות רבות והשקיע לא מעט בעבודה, כדי לשפר את יכולותיו, לצבור מוניטין ולהשתדרג בשכרו. בכל אותו זמן, שותפו לנישואין התרכז בגידול הילדים, בביצוע מטלות הבית וכדומה - כדי לאפשר לו להתפתח ולגדול. בכך, הוא שותף מלא ושווה זכויות גם לנכסי הקריירה והמוניטין שלו.

כך רואה כיום עולם המשפט הישראלי את הסוגיה הזו. בהתאם, יכללו במקרים רבים גם נכסי מוניטין וקריירה בחישוב חלוקת הרכוש בין בני הזוג, על פי עקרון איזון משאבים ובלא מעט משפטים עד היום, הונחה צד אחד לשלם לצד השני אלפי שקלים על נכסים אלו בלבד.

כיצד ניתן להגדיר נכסי קריירה ומוניטין?

בתחילה, זו הייתה הבעיה העיקרית של בית המשפט: כיצד להגדיר מה הם נכסי קריירה ומוניטין. עם השנים, התגבשה מעין רשימה אשר מגדירה זאת בצורה הטובה ביותר. אם כן, נכסים אלו הם למעשה המוניטין שצבר אדם לאורך שנות הנישואין, הניסיון, ההשכלה והשדרוג בשכר (או בשווי העסק שבבעלותו) בתקופה זו.

מתוך נכסי הקריירה והמוניטין מחוסר כמובן 'שווי' כישוריו הטבעיים של אותו אדם (לדוגמא, אם מאז ומתמיד החזיק בכישרון כתיבה יוצא דופן, הרי שזה אינו קשור לתרומה של בן הזוג) ושווי הנכסים כפי שהיה לפני הנישואין.

כיצד מחושב בפועל השווי של נכסים אלו?

סוגיה זו היא המורכבת ביותר. מאחר ונכסים אלו אינם מוערכים בכסף כמו נכסי נדל"ן או כל רכוש מוחשי אחר, צורת החישוב אינה ברורה. למעשה, בתי המשפט מחליטים על שיטת החישוב אך ורק בהתאם למקרה הספציפי בו הם דנים.

עם זאת, ישנם כמה קווים מנחים שמסייעים לחישוב:

  • שוויו של עסק שנמצא בבעלות אחד מבני הזוג - ההפרש בין שווי העסק בתום תקופת הנישואין לבין שווי העסק בתחילתה, יכול להעיד על שווי נכסי הקריירה ולהנחות את השופט בקביעת שיעורם.
    • רווחי עסק או אדם ביחס לממוצע בשוק - משכורת גבוהה מהממוצע או רווחי עסק גדולים מהממוצע של המתחרים סביבו, יכולים להעיד על שווי נכסי הקריירה של אדם, כלומר: כמה הוא שווה ומהי ייחודיותו ביחס לשאר.
      • *רווח ממוצע לתקופה מסוימת - הרווח שהפיק אדם מעבודתו במשך שנה, לדוגמא, יכול להעיד על שווי נכסי קריירה ומוניטין שנמצאים ברשותו.