גירושין בישראל

התרת עגונה

מצבה של אישה עגונה הוא קשה מאד, ולכן נעשים מאמצים רבים כדי לשחרר נשים עגונות ממצבן. הבעיה היא כי לצורך התרת עגונה יש רק שלוש דרכי פעולה אפשריות:

  • איתור הבעל סרבן הגט ושכנועו לתת גט לאשתו.
  • הוכחת סבירות גבוהה לכך שהבעל מת.
  • מציאת פגם בטקס הקידושין ולפיכך ביטול הנישואין מעיקרם.
  • הוכחת מות הבעל

על פי דעת רוב הרבנים, אין צורך להוכיח בוודאות כי הבעל מת לצורך התרת עגונה, אלא די בהוכחה בסבירות גבוהה. דעה זו נסמכת בין היתר על הקביעה המופיעה בתלמוד הבבלי, (מסכת יבמות, דף קכ"א, עמוד א) בה נאמר כי אם ידוע כי אדם נפל לגוב אריות, ולא יצא משם, מניחים כי הוא מת ללא צורך בבדיקה נוספת.

מצבים קשים במיוחד הם במידה ואדם הוגדר מת, ואז התברר כי הוא בפועל חי. במצב זה יוגדרו ילדיה של האישה מגבר אחר כממזרים, והיא תאלץ להיפרד הן מבעלה הראשון והן מבעלה השני (כי היא אסורה לבעלה ובועלה). מצבים מסוג זה קרו בעיקר לאחר השואה.

מציאת פגם בטקס הקידושין

על פי ההלכה נתונה בידי בית דין רבני הסמכות להכריז על קידושין בתור בטלים מעיקרם, כך שמימילא מתבטל הצורך במתן גט. כאשר אין אפשרות לאתר את הבעל, ואין אפשרות להוכיח כי איננו בין החיים, ניתן לפנות אל המוצא האחרון - להוכיח כי הקידושין הינם בטלים מעיקרם, ולבקש מבית הדין לבטלם. לשם כך ניתן לבדוק את הדברים הבאים:

  • כשרות העדים לטקס הקידושין, תוך נסיון לתרץ מדוע אחד משני העדים הנדרשים לצורך קידושין אינו כשר, ולכן הוא פסול לעדות.
  • נסיון להראות כי האישה לא הביעה את הסכמתה לקידושין בצורה ברורה ומקובלת.